ניקה

Hebrew

Root
נ־ק־ה (n-q-h)
4 terms

Verb

ניקה / נִקָּה • (niká) (pi'el construction, passive counterpart נוקה / נֻקָּה)

1. to clean

Conjugation

Conjugation of ניקה / נִקָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַקּוֹת action noun: ניקוי / נִקּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניקיתי / נִקִּיתִי		ניקינו / נִקִּינוּ
	second	ניקית / נִקִּיתָ	ניקית / נִקִּית	ניקיתם / נִקִּיתֶם	ניקיתן / נִקִּיתֶן
	third	ניקה / נִקָּה	ניקתה / נִקְּתָה	ניקו / נִקּוּ
present		מְנַקֶּה	מְנַקָּה	מְנַקִּים	מְנַקּוֹת
future	first	אֲנַקֶּה		נְנַקֶּה
	second	תְּנַקֶּה	תְּנַקִּי	תְּנַקּוּ	תְּנַקֶּינָה1
	third	יְנַקֶּה	תְּנַקֶּה	יְנַקּוּ	תְּנַקֶּינָה1
imperative		נַקֵּה	נַקִּי	נַקּוּ	נַקֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “נקה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
• H5352 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible