ניפח

Hebrew

Root
נ־פ־ח (n-p-kh)
5 terms

Verb

ניפח / נִפֵּחַ • (nipéakh) (pi'el construction)

1. to inflate

Conjugation

Conjugation of ניפח / נִפֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְנַפֵּחַ
		action noun		ניפוח / נִפּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ניפחתי / נִפַּחְתִּי		ניפחנו / נִפַּחְנוּ
	second	ניפחת / נִפַּחְתָּ	ניפחת / נִפַּחְתְּ	ניפחתם / נִפַּחְתֶּם	ניפחתן / נִפַּחְתֶּן
	third	ניפח / נִפֵּחַ	ניפחה / נִפְּחָה	ניפחו / נִפְּחוּ
present		מְנַפֵּחַ	מְנַפַּחַת	מְנַפְּחִים	מְנַפְּחוֹת
future	first	אֲנַפֵּחַ		נְנַפֵּחַ
	second	תְּנַפֵּחַ	תְּנַפְּחִי	תְּנַפְּחוּ	תְּנַפַּחְנָה1
	third	יְנַפֵּחַ	תְּנַפֵּחַ	יְנַפְּחוּ	תְּנַפַּחְנָה1
imperative		נַפֵּחַ	נַפְּחִי	נַפְּחוּ	נַפַּחְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “ניפח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language