ניחש

Hebrew

Root
נ־ח־שׁ (n-kh-sh)

Verb

ניחש / נִחֵשׁ • (nikhésh) (pi'el construction)

1. to guess
2. to hypothesise, to speculate

Conjugation

Conjugation of ניחש / נִחֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְנַחֵשׁ action noun: ניחוש / נִחוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניחשתי / נִחַשְׁתִּי		ניחשנו / נִחַשְׁנוּ
	second	ניחשת / נִחַשְׁתָּ	ניחשת / נִחַשְׁתְּ	ניחשתם / נִחַשְׁתֶּם	ניחשתן / נִחַשְׁתֶּן
	third	ניחש / נִחֵשׁ	ניחשה / נִחֲשָׁה	ניחשו / נִחֲשׁוּ
present		מְנַחֵשׁ	מְנַחֶשֶׁת	מְנַחֲשִׁים	מְנַחֲשׁוֹת
future	first	אֲנַחֵשׁ		נְנַחֵשׁ
	second	תְּנַחֵשׁ	תְּנַחֲשִׁי	תְּנַחֲשׁוּ	תְּנַחֵשְׁנָה1
	third	יְנַחֵשׁ	תְּנַחֵשׁ	יְנַחֲשׁוּ	תְּנַחֵשְׁנָה1
imperative		נַחֵשׁ	נַחֲשִׁי	נַחֲשׁוּ	נַחֵשְׁנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.