ניחם

Hebrew

Root
נ־ח־ם (n-kh-m)
6 terms

Verb

ניחם / נִחֵם • (nikhém) (pi'el construction, passive counterpart נוחם / נֻחַם)

1. to comfort, console

Conjugation

Conjugation of ניחם / נִחֵם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְנַחֵם
		action noun		ניחום / נִחוּם
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ניחמתי / נִחַמְתִּי		ניחמנו / נִחַמְנוּ
	second	ניחמת / נִחַמְתָּ	ניחמת / נִחַמְתְּ	ניחמתם / נִחַמְתֶּם	ניחמתן / נִחַמְתֶּן
	third	ניחם / נִחֵם	ניחמה / נִחֲמָה	ניחמו / נִחֲמוּ
present		מְנַחֵם	מְנַחֶמֶת	מְנַחֲמִים	מְנַחֲמוֹת
future	first	אֲנַחֵם		נְנַחֵם
	second	תְּנַחֵם	תְּנַחֲמִי	תְּנַחֲמוּ	תְּנַחֵמְנָה1
	third	יְנַחֵם	תְּנַחֵם	יְנַחֲמוּ	תְּנַחֵמְנָה1
imperative		נַחֵם	נַחֲמִי	נַחֲמוּ	נַחֵמְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניחם / נִחַם • (nikhám) (nif'al construction)

1. (biblical) to regret
2. (biblical) to be comforted, consoled

Conjugation

Conjugation of ניחם / נִחַם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להינחם / לְהִנָּחֵם
		action noun		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	ניחמתי / נִחַמְתִּי		ניחמנו / נִחַמְנוּ
	second	ניחמת / נִחַמְתָּ	ניחמת / נִחַמְתְּ	ניחמתם / נִחַמְתֶּם	ניחמתן / נִחַמְתֶּן
	third	ניחם / נִחַם	ניחמה / נִחֲמָה	ניחמו / נִחֲמוּ
present		ניחם / נִחָם	ניחמת / נִחֶמֶת	ניחמים / נִחָמִים	ניחמות / נִחָמוֹת
future	first	אֶנָּחֵם		נינחם / נִנָּחֵם
	second	תינחם / תִּנָּחֵם	תינחמי / תִּנָּחֲמִי	תינחמו / תִּנָּחֲמוּ	תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה1
	third	יינחם / יִנָּחֵם	תינחם / תִּנָּחֵם	יינחמו / יִנָּחֲמוּ	תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה1
imperative		הינחם / הִנָּחֵם	הינחמי / הִנָּחֲמִי	הינחמו / הִנָּחֲמוּ	הינחמנה / הִנָּחֵמְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.