נטש

Hebrew

Root
נ־ט־שׁ (n-ṭ-sh)

Verb

נָטַשׁ • (natásh) (pa'al construction)

1. to abandon

Conjugation

Conjugation of נָטַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לנטוש / לִנְטֹשׁ action noun: נְטִישָׁה passive participle: נָטוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטַשְׁתִּי		נָטַשְׁנוּ
	second	נָטַשְׁתָּ	נָטַשְׁתְּ	נְטַשְׁתֶּם1	נְטַשְׁתֶּן1
	third	נָטַשׁ	נָטְשָׁה	נָטְשׁוּ
present		נוֹטֵשׁ	נוֹטֶשֶׁת	נוֹטְשִׁים	נוֹטְשׁוֹת
future	first	אטוש / אֶטֹּשׁ		ניטוש / נִטֹּשׁ
	second	תיטוש / תִּטֹּשׁ	תיטשי / תִּטְּשִׁי	תיטשו / תִּטְּשׁוּ	תיטושנה / תִּטֹּשְׁנָה2
	third	ייטוש / יִטֹּשׁ	תיטוש / תִּטֹּשׁ	ייטשו / יִטְּשׁוּ	תיטושנה / תִּטֹּשְׁנָה2
imperative		נטוש / נְטֹשׁ	נִטְשִׁי	נִטְשׁוּ	נטושנה / נְטֹשְׁנָה2
notes		Pronounced נָטַשְׁתֶּם and נָטַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “נטש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language