נזף

Hebrew

Root
נ־ז־ף (n-z-p)

Verb

נָזַף • (nazáf) (pa'al construction)

1. to scold

Conjugation

Conjugation of נָזַף (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לנזוף / לִנְזֹף action noun: נְזִיפָה passive participle: נָזוּף
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָזַפְתִּי		נָזַפְנוּ
	second	נָזַפְתָּ	נָזַפְתְּ	נְזַפְתֶּם1	נְזַפְתֶּן1
	third	נָזַף	נָזְפָה	נָזְפוּ
present		נוֹזֵף	נוֹזֶפֶת	נוֹזְפִים	נוֹזְפוֹת
future	first	אנזוף / אֶנְזֹף		ננזוף / נִנְזֹף
	second	תנזוף / תִּנְזֹף	תִּנְזְפִי	תִּנְזְפוּ	תנזופנה / תִּנְזֹפְנָה2
	third	ינזוף / יִנְזֹף	תנזוף / תִּנְזֹף	יִנְזְפוּ	תנזופנה / תִּנְזֹפְנָה2
imperative		נזוף / נְזֹף	נִזְפִי	נִזְפוּ	נזופנה / נְזֹפְנָה2
notes		Pronounced נָזַפְתֶּם and נָזַפְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “נזף” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language