נזכר

Hebrew

Etymology

Root
ז־כ־ר (z-k-r)
11 terms

From the root ז־כ־ר (z-k-r).

Verb

נִזְכַּר • (nizkár) (nif'al construction)

1. To remember suddenly; to remember after having forgotten. [with בְּ־]
2. To be remembered; passive of זכר (zakhár)

Conjugation

Conjugation of נִזְכַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיזכר / לְהִזָּכֵר
		action noun		היזכרות / הִזָּכְרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִזְכַּרְתִּי		נִזְכַּרְנוּ
	second	נִזְכַּרְתָּ	נִזְכַּרְתְּ	נִזְכַּרְתֶּם	נִזְכַּרְתֶּן
	third	נִזְכַּר	נִזְכְּרָה	נִזְכְּרוּ
present		נִזְכָּר	נִזְכֶּרֶת	נִזְכָּרִים	נִזְכָּרוֹת
future	first	אֶזָּכֵר		ניזכר / נִזָּכֵר
	second	תיזכר / תִּזָּכֵר	תיזכרי / תִּזָּכְרִי	תיזכרו / תִּזָּכְרוּ	תיזכרנה / תִּזָּכֵרְנָה1
	third	ייזכר / יִזָּכֵר	תיזכר / תִּזָּכֵר	ייזכרו / יִזָּכְרוּ	תיזכרנה / תִּזָּכֵרְנָה1
imperative		היזכר / הִזָּכֵר	היזכרי / הִזָּכְרִי	היזכרו / הִזָּכְרוּ	היזכרנה / הִזָּכֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• נ״ב (N"B, “P.S.”)