נושע

Hebrew

Root
י־שׁ־ע (y-sh-ʿ)

Verb

נוֹשַׁע • (noshá') (nif'al construction)

1. to be saved

Conjugation

Conjugation of נוֹשַׁע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיושע / לְהִוָּשַׁע action noun: היושעות / הִוָּשְׁעוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נוֹשַׁעְתִּי		נוֹשַׁעְנוּ
	second	נוֹשַׁעְתָּ	נוֹשַׁעְתְּ	נוֹשַׁעְתֶּם	נוֹשַׁעְתֶּן
	third	נוֹשַׁע	נוֹשְׁעָה	נוֹשְׁעוּ
present		נוֹשָׁע	נוֹשַׁעַת	נוֹשָׁעִים	נוֹשָׁעוֹת
future	first	אֶוָּשַׁע		ניושע / נִוָּשַׁע
	second	תיושע / תִּוָּשַׁע	תיושעי / תִּוָּשְׁעִי	תיושעו / תִּוָּשְׁעוּ	תיושענה / תִּוָּשַׁעְנָה1
	third	ייושע / יִוָּשַׁע	תיושע / תִּוָּשַׁע	ייושעו / יִוָּשְׁעוּ	תיושענה / תִּוָּשַׁעְנָה1
imperative		היושע / הִוָּשַׁע	היושעי / הִוָּשְׁעִי	היושעו / הִוָּשְׁעוּ	היושענה / הִוָּשַׁעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.