נועד

Hebrew

Root
י־ע־ד (y-ʿ-d)
7 terms

Verb

נוֹעַד • (no'ád) (nif'al construction) (intransitive)

1. to meet up, as a pair or as a group
2. to be meant, intended, destined, designated for [with לְ־]
   • 2017, “הכתיב המלא [Haktív hamalé]”, in האקדמיה ללשון העברית [HaAkadémia LaLashón Ha'ivrít, Academy of the Hebrew Language]‎^[1], archived from the original on 2017/12/2:

     כתיב זה נועד לשמש בעיקר בכתיבה בלא ניקוד, אך גם בכתיבה בניקוד חלקי ואף מלא במידת הצורך.

     ktív zé no'ád leshamésh be'ikár bikhtivá beló nikúd, ákh gám bikhtivá benikúd khelkí ve'áf malé bemidát hatsórekh.

     This orthography is meant to be used in writing without nikkud, but also in partially or fully vowelised writing, as is needed.

Conjugation

Conjugation of נוֹעַד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיועד / לְהִוָּעֵד
		action noun		היועדות / הִוָּעֲדוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נוֹעַדְתִּי		נוֹעַדְנוּ
	second	נוֹעַדְתָּ	נוֹעַדְתְּ	נוֹעַדְתֶּם	נוֹעַדְתֶּן
	third	נוֹעַד	נוֹעֲדָה	נוֹעֲדוּ
present		נוֹעָד	נוֹעֶדֶת	נוֹעָדִים	נוֹעָדוֹת
future	first	אֶוָּעֵד		ניועד / נִוָּעֵד
	second	תיועד / תִּוָּעֵד	תיועדי / תִּוָּעֲדִי	תיועדו / תִּוָּעֲדוּ	תיועדנה / תִּוָּעֵדְנָה1
	third	ייועד / יִוָּעֵד	תיועד / תִּוָּעֵד	ייועדו / יִוָּעֲדוּ	תיועדנה / תִּוָּעֵדְנָה1
imperative		היועד / הִוָּעֵד	היועדי / הִוָּעֲדִי	היועדו / הִוָּעֲדוּ	היועדנה / הִוָּעֵדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.