נדד

See also: נ־ד־ד

Hebrew

Root
נ־ד־ד (n-d-d)

Etymology

From the root נ־ד־ד (n-d-d) in Pa'ál construction.

Verb

נָדַד • (nadád) (pa'al construction)

1. to wander, to roam
2. to migrate

Conjugation

Conjugation of נָדַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לנדוד / לִנְדֹּד action noun: נְדִידָה passive participle: נָדוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָדַדְתִּי		נָדַדְנוּ
	second	נָדַדְתָּ	נָדַדְתְּ	נְדַדְתֶּם1	נְדַדְתֶּן1
	third	נָדַד	נָדְדָה	נָדְדוּ
present		נוֹדֵד	נוֹדֶדֶת	נוֹדְדִים	נוֹדְדוֹת
future	first	אנדוד / אֶנְדֹּד		ננדוד / נִנְדֹּד
	second	תנדוד / תִּנְדֹּד	תִּנְדְּדִי	תִּנְדְּדוּ	תנדודנה / תִּנְדֹּדְנָה2
	third	ינדוד / יִנְדֹּד	תנדוד / תִּנְדֹּד	יִנְדְּדוּ	תנדודנה / תִּנְדֹּדְנָה2
imperative		נדוד / נְדֹד	נִדְדִי	נִדְדוּ	נדודנה / נְדֹדְנָה2
notes		Pronounced נָדַדְתֶּם and נָדַדְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.