נברא

Hebrew

Root
ב־ר־א (b-r-ʾ)

נִבְרָא • (nivra) (nif'al construction, active counterpart בָּרָא)

Conjugation of נִבְרָא (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: להיברא / לְהִבָּרֵא action noun: היבראות / הִבָּרְאוּת
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נִבְרֵאתִי		נִבְרֵאנוּ
	second	נִבְרֵאתָ	נִבְרֵאת	נִבְרֵאתֶם	נִבְרֵאתֶן
	third	נִבְרָא	נִבְרְאָה	נִבְרְאוּ
present		נִבְרָא	נִבְרֵאת	נִבְרָאִים	נִבְרָאוֹת
future	first	אֶבָּרֵא		ניברא / נִבָּרֵא
	second	תיברא / תִּבָּרֵא	תיבראי / תִּבָּרְאִי	תיבראו / תִּבָּרְאוּ	תיבראנה / תִּבָּרֶאנָה¹
	third	ייברא / יִבָּרֵא	תיברא / תִּבָּרֵא	ייבראו / יִבָּרְאוּ	תיבראנה / תִּבָּרֶאנָה¹
imperative		היברא / הִבָּרֵא	היבראי / הִבָּרְאִי	היבראו / הִבָּרְאוּ	היבראנה / הִבָּרֶאנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

נִבְרָא • (nivra)