נבנה

Hebrew

Root
ב־נ־ה (b-n-h)
7 terms

Verb

נִבְנָה • (niḇnɔ̂, nivná) (nif'al construction, infinitive להיבנות / לְהִבָּנוֹת, active counterpart בָּנָה)

1. to be built

Conjugation

Conjugation of נִבְנָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיבנות / לְהִבָּנוֹת action noun: היבנות / הִבָּנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִבְנֵיתִי		נִבְנֵינוּ
	second	נִבְנֵיתָ	נִבְנֵית	נִבְנֵיתֶם	נִבְנֵיתֶן
	third	נִבְנָה	נִבְנְתָה	נִבְנוּ
present		נִבְנֶה	נִבְנֵית	נִבְנִים	נִבְנוֹת
future	first	אֶבָּנֶה		ניבנה / נִבָּנֶה
	second	תיבנה / תִּבָּנֶה	תיבני / תִּבָּנִי	תיבנו / תִּבָּנוּ	תיבנינה / תִּבָּנֶינָה1
	third	ייבנה / יִבָּנֶה	תיבנה / תִּבָּנֶה	ייבנו / יִבָּנוּ	תיבנינה / תִּבָּנֶינָה1
imperative		היבנה / הִבָּנֵה	היבני / הִבָּנִי	היבנו / הִבָּנוּ	היבנינה / הִבָּנֶינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.