נבחר

Hebrew

Etymology

Root
ב־ח־ר (b-kh-r)
8 terms

From the root ב־ח־ר (b-ḥ-r). The adjective and the noun follow from the verb.

Verb

נִבְחַר • (nivkhár) (nif'al construction, active counterpart בָּחַר)

1. to be chosen, to be selected
2. to be preferred
3. to be appointed

Conjugation

Conjugation of נִבְחַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		להיבחר / לְהִבָּחֵר
		action noun		היבחרות / הִבָּחֲרוּת
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	נִבְחַרְתִּי		נִבְחַרְנוּ
	second	נִבְחַרְתָּ	נִבְחַרְתְּ	נִבְחַרְתֶּם	נִבְחַרְתֶּן
	third	נִבְחַר	נִבְחֲרָה	נִבְחֲרוּ
present		נִבְחָר	נִבְחֶרֶת	נִבְחָרִים	נִבְחָרוֹת
future	first	אֶבָּחֵר		ניבחר / נִבָּחֵר
	second	תיבחר / תִּבָּחֵר	תיבחרי / תִּבָּחֲרִי	תיבחרו / תִּבָּחֲרוּ	תיבחרנה / תִּבָּחֵרְנָה1
	third	ייבחר / יִבָּחֵר	תיבחר / תִּבָּחֵר	ייבחרו / יִבָּחֲרוּ	תיבחרנה / תִּבָּחֵרְנָה1
imperative		היבחר / הִבָּחֵר	היבחרי / הִבָּחֲרִי	היבחרו / הִבָּחֲרוּ	היבחרנה / הִבָּחֵרְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Adjective

נִבְחָר • (nivkhár) (feminine נִבְחֶרֶת, masculine plural נִבְחָרִים, feminine plural נִבְחָרוֹת)

1. chosen, elected
2. (by extension) choice, top quality
3. elect, incoming, designate: denoting a position to which someone has been elected, but which he or she has not yet assumed.

   ראש הממשלה הנבחר ― rósh hamemshalá hanivkhár ― the Prime Minister–elect

Noun

נִבְחָר • (nivkhár) m (plural indefinite נִבְחָרִים, plural construct נִבְחָרֵי־, feminine counterpart נִבְחֶרֶת)

1. a representative, a chosen or elected person (one who speaks for another)

Derived terms

• בֵּית הַנִּבְחָרִים (bet hanivkharím)