נבואה

See also: נבֿואה

Hebrew

Root
נ־ב־א (n-b-ʾ)

Noun

נְבוּאָה • (n'vu'á) f (plural indefinite נְבוּאוֹת, singular construct נְבוּאַת־, plural construct נְבוּאוֹת־)

1. prophecy
   • בראשית רבה, יז ה

     רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר: ג׳ נוֹבְלוֹת הֵן: נוֹבֶלֶת מִיתָה שֵׁינָה, נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם, נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא שַׁבָּת.

   • יגדל

     שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.