נאחז

Hebrew

Root
א־ח־ז (ʾ-kh-z)
5 terms

Verb

נֶאֱחַז • (ne'ekház) (nif'al construction, active counterpart אָחַז)

1. to grab, to hold tightly
2. to be held tightly, to be caught
3. to hang onto
4. to be attacked by an emotion

Conjugation

Conjugation of נֶאֱחַז (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להיאחז / לְהֵאָחֵז action noun: היאחזות / הֵאָחֲזוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נֶאֱחַזְתִּי		נֶאֱחַזְנוּ
	second	נֶאֱחַזְתָּ	נֶאֱחַזְתְּ	נֶאֱחַזְתֶּם	נֶאֱחַזְתֶּן
	third	נֶאֱחַז	נֶאֶחֲזָה	נֶאֶחֲזוּ
present		נֶאֱחָז	נֶאֱחֶזֶת	נֶאֱחָזִים	נֶאֱחָזוֹת
future	first	איאחז / אֵאָחֵז		ניאחז / נֵאָחֵז
	second	תיאחז / תֵּאָחֵז	תיאחזי / תֵּאָחֲזִי	תיאחזו / תֵּאָחֲזוּ	תיאחזנה / תֵּאָחֵזְנָה1
	third	ייאחז / יֵאָחֵז	תיאחז / תֵּאָחֵז	ייאחזו / יֵאָחֲזוּ	תיאחזנה / תֵּאָחֵזְנָה1
imperative		היאחז / הֵאָחֵז	היאחזי / הֵאָחֲזִי	היאחזו / הֵאָחֲזוּ	היאחזנה / הֵאָחֵזְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.