מתח

Hebrew

Root
מ־ת־ח (m-t-kh)
2 terms

מָתַח • (matákh, mɔṯaḥ) (pa'al construction) (transitive)

Conjugation of מָתַח (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: למתוח / לִמְתֹּחַ action noun: מְתִיחָה passive participle: מָתוּחַ
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	מָתַחְתִּי		מָתַחְנוּ
	second	מָתַחְתָּ	מָתַחְתְּ	מְתַחְתֶּם¹	מְתַחְתֶּן¹
	third	מָתַח	מָתְחָה	מָתְחוּ
present		מוֹתֵחַ	מוֹתַחַת	מוֹתְחִים	מוֹתְחוֹת
future	first	אֶמְתַּח		נִמְתַּח
	second	תִּמְתַּח	תִּמְתְּחִי	תִּמְתְּחוּ	תִּמְתַּחְנָה²
	third	יִמְתַּח	תִּמְתַּח	יִמְתְּחוּ	תִּמְתַּחְנָה²
imperative		מְתַח	מִתְחִי	מִתְחוּ	מְתַחְנָה²
notes		Pronounced מָתַחְתֶּם and מָתַחְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

מֶתַח • (métakh) m