מרט

Hebrew

Root
מ־ר־ט (m-r-ṭ)

Verb

מָרַט • (marát) (pa'al construction)

1. to pluck (a hair or feather)

Conjugation

Conjugation of מָרַט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למרוט / לִמְרֹט action noun: מְרִיטָה passive participle: מָרוּט
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָרַטְתִּי		מָרַטְנוּ
	second	מָרַטְתָּ	מָרַטְתְּ	מְרַטְתֶּם1	מְרַטְתֶּן1
	third	מָרַט	מָרְטָה	מָרְטוּ
present		מוֹרֵט	מוֹרֶטֶת	מוֹרְטִים	מוֹרְטוֹת
future	first	אמרוט / אֶמְרֹט		נמרוט / נִמְרֹט
	second	תמרוט / תִּמְרֹט	תִּמְרְטִי	תִּמְרְטוּ	תמרוטנה / תִּמְרֹטְנָה2
	third	ימרוט / יִמְרֹט	תמרוט / תִּמְרֹט	יִמְרְטוּ	תמרוטנה / תִּמְרֹטְנָה2
imperative		מרוט / מְרֹט	מִרְטִי	מִרְטוּ	מרוטנה / מְרֹטְנָה2
notes		Pronounced מָרַטְתֶּם and מָרַטְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• מטר