מקרה

Hebrew

Root
ק־ר־ה (q-r-h)
4 terms

Noun

מִקְרֶה • (mikré) m (plural indefinite מִקְרִים, singular construct מִקְרֵה־, plural construct מִקְרֵי־) [pattern: מִקְטָל]

1. A case, an instance, an occurrence, an event.

Derived terms

• בְּכָל מִקְרֶה (b'khól mikré, “in any event”)
• בְּמִקְרֶה (b'mikré, “accidentally”)
• מִקְרִי (mikrí, “coincidental”)
• צֵרוּף מִקְרִים (tserúf mikrím, “coincidence”)