מעיכה

Hebrew

Etymology

Root
מ־ע־ך (m-ʿ-k)
2 terms

Action noun of מָעַךְ (ma'ákh).

Noun

מְעִיכָה • (m'ikhá) f (plural indefinite מְעִיכוֹת, singular construct מְעִיכַת־, plural construct מְעִיכוֹת־) [pattern: קְטִילָה]

1. a crushing, a squashing

Declension

Declension of מְעִיכָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
feminine singular	indefinite	מְעִיכָה	first	מְעִיכָתִי		מְעִיכָתֵנוּ
	definite	הַמְּעִיכָה	second	מְעִיכָתְךָ	מְעִיכָתֵךְ	מְעִיכַתְכֶם	מְעִיכַתְכֶן
	construct	מְעִיכַת־	third	מְעִיכָתוֹ	מְעִיכָתָהּ	מְעִיכָתָם	מְעִיכָתָן
feminine plural	indefinite	מְעִיכוֹת	first	מעיכותיי / מְעִיכוֹתַי		מְעִיכוֹתֵינוּ
	definite	הַמְּעִיכוֹת	second	מְעִיכוֹתֶיךָ	מעיכותייך / מְעִיכוֹתַיִךְ	מְעִיכוֹתֵיכֶם	מְעִיכוֹתֵיכֶן
	construct	מְעִיכוֹת־	third	מְעִיכוֹתָיו	מְעִיכוֹתֶיהָ	מְעִיכוֹתָם	מְעִיכוֹתָן