מלך

See also: מ־ל־ך

Arabic

Noun

מלך • (transliteration needed) m

1. Judeo-Arabic spelling of مَلِك (malik, “king”)‎‎
   • c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir‎^[1], Exodus 1:8:

     וקאם מלך גׄדיד עלי מצר מן לם ישאהד יוסף׃

     wa-qāma malikun jadīdun ʕalā miṣra man lam yušāhid yūsufa.

     And a new king arose over Egypt who had not witnessed Joseph.

Aramaic

Noun

מלך • (melech)

1. inflection of מַלְכָּא:
   1. absolute
   2. construct state

Hebrew

Root
מ־ל־ך (m-l-k)

FWOTD – 20 July 2014

Etymology

Inherited from Proto-Semitic *malk-. Cognate to Aramaic מַלְכָּא (malkā, “king”), Arabic مَلِك (malik, “king”) and Akkadian 𒂷𒆪 (malku, “prince”).

Pronunciation

• (מֶלֶךְ, mélekh):
  • (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈmɛː.lɛx/
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /ˈme.leχ/
  • (Biblical Hebrew) IPA^(key): /malk/

  • Audio:

    (file)

• (מָלַךְ, malákh):
  • (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /mɔːˈlax/
  • (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /maˈlaχ/
  • (Biblical Hebrew) IPA^(key): /malak/

Noun

מֶלֶךְ • (mélekh) m (plural indefinite מְלָכִים, singular construct מֶלֶךְ־, plural construct מַלְכֵי־, feminine counterpart מַלְכָּה, Biblical Hebrew pausal form מֶלֶךְ) [pattern: קֶטֶל]

1. king
   • Tanach, Exodus 1:17, with translation of the King James Version:

     […] וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם […]

     […] v'ló asú ka'ashér dibér aleihén mélekh mitsráyim […]

     […] and did not as the king of Egypt commanded them […]

   • 1994, The Lion King, spoken by Simba (Doron Ben-Ami):

     היי דוד סקאר, כשאהיה מלך, מה אתה תהיה?

     Hey Dod Skar, kshe'éye mélech, ma atá tíye?

     Hey Uncle Scar, when I'm King, what'll that make you?

2. (chess) king
3. (card games) king

Declension

Declension of מֶלֶךְ

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	מֶלֶךְ	first	מַלְכִּי		מַלְכֵּנוּ
	definite	הַמֶּלֶךְ	second	מַלְכְּךָ	מַלְכֵּךְ	מַלְכְּכֶם	מַלְכְּכֶן
	construct	מֶלֶךְ־	third	מַלְכּוֹ	מַלְכָּהּ	מַלְכָּם	מַלְכָּן
plural	indefinite	מְלָכִים	first	מלכיי / מְלָכַי		מְלָכֵינוּ
	definite	הַמְּלָכִים	second	מְלָכֶיךָ	מלכייך / מְלָכַיִךְ	מַלְכֵיכֶם	מַלְכֵיכֶן
	construct	מַלְכֵי־	third	מְלָכָיו	מְלָכֶיהָ	מַלְכֵיהֶם	מַלְכֵיהֶן

Derived terms

• אֱגוֹז מֶלֶךְ ('egóz mélekh)
• בֵּן מֶלֶךְ (bén mélech)
• מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

References

• H4428 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Verb

מָלַךְ • (malákh) (pa'al construction)

1. to rule

Conjugation

Conjugation of מָלַךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: למלוך / לִמְלֹךְ action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מָלַכְתִּי		מָלַכְנוּ
	second	מָלַכְתָּ	מָלַכְתְּ	מְלַכְתֶּם1	מְלַכְתֶּן1
	third	מָלַךְ	מָלְכָה	מָלְכוּ
present		מוֹלֵךְ	מוֹלֶכֶת	מוֹלְכִים	מוֹלְכוֹת
future	first	אמלוך / אֶמְלֹךְ		נמלוך / נִמְלֹךְ
	second	תמלוך / תִּמְלֹךְ	תִּמְלְכִי	תִּמְלְכוּ	תמלוכנה / תִּמְלֹכְנָה2
	third	ימלוך / יִמְלֹךְ	תמלוך / תִּמְלֹךְ	יִמְלְכוּ	תמלוכנה / תִּמְלֹכְנָה2
imperative		מלוך / מְלֹךְ	מִלְכִי	מִלְכוּ	מלוכנה / מְלֹכְנָה2
notes		Pronounced מָלַכְתֶּם and מָלַכְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H4427 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Ladino

Etymology

From Hebrew מֶלֶךְ (mélekh).

Noun

מלך m (Hebrew spelling, Latin spelling meleh, plural מלכים)

1. king

Yiddish

Etymology

From Hebrew מֶלֶךְ (mélekh).

Pronunciation

• IPA^(key): /ˈmɛɪ̯ləχ/

Noun

מלך • (meylekh) m, plural מלכים (melokhem)

1. king
2. (chess) king

Synonyms

• קיניג (kinig)

Related terms

• מלכּה (malke)