מיקד

Hebrew

Root
מ־ק־ד (m-q-d)
1 term

Verb

מיקד / מִקֵּד • (mikéd) (pi'el construction)

1. to focus, to focalize

Conjugation

Conjugation of מיקד / מִקֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְמַקֵּד
		action noun		מיקוד / מִקּוּד
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	מיקדתי / מִקַּדְתִּי		מיקדנו / מִקַּדְנוּ
	second	מיקדת / מִקַּדְתָּ	מיקדת / מִקַּדְתְּ	מיקדתם / מִקַּדְתֶּם	מיקדתן / מִקַּדְתֶּן
	third	מיקד / מִקֵּד	מיקדה / מִקְּדָה	מיקדו / מִקְּדוּ
present		מְמַקֵּד	מְמַקֶּדֶת	מְמַקְּדִים	מְמַקְּדוֹת
future	first	אֲמַקֵּד		נְמַקֵּד
	second	תְּמַקֵּד	תְּמַקְּדִי	תְּמַקְּדוּ	תְּמַקֵּדְנָה1
	third	יְמַקֵּד	תְּמַקֵּד	יְמַקְּדוּ	תְּמַקֵּדְנָה1
imperative		מַקֵּד	מַקְּדִי	מַקְּדוּ	מַקֵּדְנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

References

• “מיקד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language