מיקד

Hebrew

Root
מ־ק־ד (m-q-d)

Verb

מיקד / מִקֵּד • (mikéd) (pi'el construction)

1. to focus, to focalize

Conjugation

Conjugation of מיקד / מִקֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְמַקֵּד action noun: מיקוד / מִקּוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מיקדתי / מִקַּדְתִּי		מיקדנו / מִקַּדְנוּ
	second	מיקדת / מִקַּדְתָּ	מיקדת / מִקַּדְתְּ	מיקדתם / מִקַּדְתֶּם	מיקדתן / מִקַּדְתֶּן
	third	מיקד / מִקֵּד	מיקדה / מִקְּדָה	מיקדו / מִקְּדוּ
present		מְמַקֵּד	מְמַקֶּדֶת	מְמַקְּדִים	מְמַקְּדוֹת
future	first	אֲמַקֵּד		נְמַקֵּד
	second	תְּמַקֵּד	תְּמַקְּדִי	תְּמַקְּדוּ	תְּמַקֵּדְנָה1
	third	יְמַקֵּד	תְּמַקֵּד	יְמַקְּדוּ	תְּמַקֵּדְנָה1
imperative		מַקֵּד	מַקְּדִי	מַקְּדוּ	מַקֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “מיקד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language