מיעט

Hebrew

Root
מ־ע־ט (m-ʿ-ṭ)

Verb

מיעט / מִעֵט • (mi’ét) (pi'el construction)

1. to shorten

Conjugation

Conjugation of מיעט / מִעֵט (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְמַעֵט action noun: מיעוט / מִעוּט
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מיעטתי / מִעַטְתִּי		מיעטנו / מִעַטְנוּ
	second	מיעטת / מִעַטְתָּ	מיעטת / מִעַטְתְּ	מיעטתם / מִעַטְתֶּם	מיעטתן / מִעַטְתֶּן
	third	מיעט / מִעֵט	מיעטה / מִעֲטָה	מיעטו / מִעֲטוּ
present		מְמַעֵט	מְמַעֶטֶת	מְמַעֲטִים	מְמַעֲטוֹת
future	first	אֲמַעֵט		נְמַעֵט
	second	תְּמַעֵט	תְּמַעֲטִי	תְּמַעֲטוּ	תְּמַעֵטְנָה1
	third	יְמַעֵט	תְּמַעֵט	יְמַעֲטוּ	תְּמַעֵטְנָה1
imperative		מַעֵט	מַעֲטִי	מַעֲטוּ	מַעֵטְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “מיעט” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language