מוקף
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| נ־ק־ף (n-q-p) |
Adjective
[edit]מוקף / מֻקָּף • (mukáf) (feminine מוקפת / מֻקֶּפֶת, masculine plural מוקפים / מֻקָּפִים, feminine plural מוקפות / מֻקָּפוֹת)
- surrounded; enclosed
- היא תמיד מוקפת בחברים.
- hi tamid mukefet b'khaverim.
- She is always surrounded with friends.