מולא

Hebrew

Root
מ־ל־א (m-l-ʾ)

Verb

מולא / מֻלָּא • (mulá) (pu'al construction, active counterpart מילא / מִלֵּא)

1. to be filled

Conjugation

Conjugation of מולא / מֻלָּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	מולאתי / מֻלֵּאתִי		מולאנו / מֻלֵּאנוּ
	second	מולאת / מֻלֵּאתָ	מולאת / מֻלֵּאת	מולאתם / מֻלֵּאתֶם	מולאתן / מֻלֵּאתֶן
	third	מולא / מֻלָּא	מולאה / מֻלְּאָה	מולאו / מֻלְּאוּ
present		ממולא / מְמֻלָּא	ממולאת / מְמֻלֵּאת	ממולאים / מְמֻלָּאִים	ממולאות / מְמֻלָּאוֹת
future	first	אמולא / אֲמֻלָּא		נמולא / נְמֻלָּא
	second	תמולא / תְּמֻלָּא	תמולאי / תְּמֻלְּאִי	תמולאו / תְּמֻלְּאוּ	תמולאנה / תְּמֻלֶּאנָה1
	third	ימולא / יְמֻלָּא	תמולא / תְּמֻלָּא	ימולאו / יְמֻלְּאוּ	תמולאנה / תְּמֻלֶּאנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.