מוגבל

Hebrew

Etymology

Root
ג־ב־ל (g-b-l)
9 terms

Passive participle of the verb הִגְבִּיל (higbíl), from the root ג־ב־ל.

Pronunciation

• (Sephardic) IPA^(key): /muɡˈbal/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /muɡˈbɔl/
• (Bukharan) IPA^(key): /muʁˈbal/

Adjective

מוגבל / מֻגְבָּל • (mugbál) (feminine מוגבלת / מֻגְבֶּלֶת, masculine plural מוגבלים / מֻגְבָּלִים, feminine plural מוגבלות / מֻגְבָּלוֹת)

1. Limited, restricted, bounded, finite: subject to limits or limitations.

Derived terms

• בערבון מוגבל / בְּעֵרָבוֹן מֻגְבָּל (b'eravón mugbál)

Verb

מוגבל / מֻגְבָּל • (mugbál)

1. Masculine singular present participle and present tense of הוגבל / הֻגְּבַל (hugbál).