מבושים

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew

[edit]
Root
ב־ו־שׁ (b-w-sh)

Noun

[edit]

מְבוּשִׁים (m'vushímm pl

  1. genitals
    • Maimonides, Mishneh Torah, Sefer K'dushah, Isurei Bi'ah, Perek 21
      כג. ואסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו שלא יבוא לידי הרהור ואפילו מתחת טיבורו לא יכניס ידו שמא יבוא לידי הרהור ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין ואם היה נשוי מותר ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל אלא בשעה שהוא צריך לנקביו:
      (please add an English translation of this quotation)