מבולבל

Hebrew

Etymology

Root
ב־ל־ב־ל (b-l-b-l)
7 terms

Past participle of בילבל / בִּלְבֵּל (bilbél, “to confuse”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /mevulˈbal/

Adjective

מְבוּלְבָּל / מְבֻלְבָּל • (m'vulbál) (feminine מְבוּלְבֶּלֶת, masculine plural מְבוּלְבָּלִים, feminine plural מְבוּלְבָּלוֹת)

1. puzzled, confused or perplexed
2. disorganized

See also

• מְבַלְבֵּל (m'valbél, “confusing”, adjective)
• בילבל / בִּלְבֵּל (bilbél, “to confuse”, verb)
• בולבל / בֻּלְבַּל (bulbál, “to be confused”, verb)
• הִתְבַּלְבֵּל (hitbalbél, “to become confused”, verb)