מבויית

Hebrew

Etymology

Root
ב־י־ת (b-y-t)

From the root ב־י־ת (b-y-t). The adjective follows from the verb.

Adjective

מבויית / מְבֻיָּת • (m'vuyát) (feminine מבוייתת / מְבֻיֶּתֶת, masculine plural מבוייתים / מְבֻיָּתִים, feminine plural מבוייתות / מְבֻיָּתוֹת)

1. Domesticated; tame.

Verb

מבויית / מְבֻיָּת • (m'vuyát)

1. Masculine singular present participle and present tense of בויית / בֻּיַּת (buyát).

See also

• מתורבת / מְתֻרְבָּת (m'turbát, “cultured”)