מבויית

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew

[edit]

Etymology

[edit]
Root
ב־י־ת (b-y-t)

From the root ב־י־ת (b-y-t). The adjective follows from the verb.

Adjective

[edit]

מבויית / מְבֻיָּת (m'vuyát) (feminine מבוייתת / מְבֻיֶּתֶת, masculine plural מבוייתים / מְבֻיָּתִים, feminine plural מבוייתות / מְבֻיָּתוֹת)

  1. Domesticated; tame.

Verb

[edit]

מבויית / מְבֻיָּת (m'vuyát)

  1. Masculine singular present participle and present tense of בויית / בֻּיַּת (buyát).

See also

[edit]