מַאסַה

Judeo-Italian

Etymology

Derived from Classical Latin massa (“mass; load; dough; lump”), itself derived from Ancient Greek μᾶζα (mâza, “bread”).

Noun

מַאסַה (maʔsah /massa/) f

1. dough (mix of flour and other ingredients)
   • 16^th century [750–450 BCE], “לוּ לִיבֵירוֹ דֵי יִרְמִיַהוּ”, in נְבִיאִים‎^[1] (manuscript), translation of נְבִיאִים (in Biblical Hebrew), chapter 7, verse 18, leaf 2, right page, lines 10–13:

     לִי פִֿילְייוּלִי קוֹלְײֵנוֹ לֵינִי אֵי לִי פַאטֵירִי אַצֵינֵינוֹ לוּ פֿוּקוֹ אֵי לִי פֵֿימֵינִי אַמַאסֵינוֹ מַאסַה פֵיר פַֿארֵי נֵיווּלִי אַה אוֹפֵירַה דֵי לִי צֵילִי אֵי מֵישַאנוֹ מֵישַאמֵינְטִי אַה דֵיאִי אַלְטֵירִי פֵיר אִנְקֵירוּפֵיטִיאַרֵי מִי׃ (Judeo-Roman)

     Li p̄iləyyuli qoləyyeno leni ʔe li paʔṭeri ʔaṣeneno lu p̄uqo, ʔe li p̄emeni ʔamaʔseno maʔsah per p̄aʔre newuli ʔah ʔoperah de li ṣeli, ʔe mešaʔno mešaʔmenəṭi ʔah deʔi ʔaləṭeri per p̄aʔre ʔinəqerupetiʔare mi.

     /Li figliuli coglieno leni, e li pateri accenneno lu fuco, e li femmeni ammasseno massa per fare nevuli a opera de li celi, e mesciano mesciamenti a dei alteri per fare incherupetiare mi./

     The children [are] gathering wood, and the fathers kindling the fire, and the women kneading the dough, to make cakes to the sky, and [are] pouring out drink offerings to other gods to provoke me.