לש

Hebrew

Root
ל־ו־שׁ (l-w-sh)

Etymology

From Proto-Semitic *lawaṯ-.

Verb

לָשׁ • (lash) (pa'al construction)

1. to knead

Conjugation

Conjugation of טָלְוַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לטלווש / לִטְלְוֹשׁ action noun: טְלְוִישָׁה passive participle: טָלְווּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	טָלְוַשְׁתִּי		טָלְוַשְׁנוּ
	second	טָלְוַשְׁתָּ	טָלְוַשְׁתְּ	טְלְוַשְׁתֶּם1	טְלְוַשְׁתֶּן1
	third	טָלְוַשׁ	טָלְוְשָׁה	טָלְוְשׁוּ
present		טוֹלְוֵשׁ	טוֹלְוֶשֶׁת	טוֹלְוְשִׁים	טוֹלְוְשׁוֹת
future	first	אטלווש / אֶטְלְוֹשׁ		נטלווש / נִטְלְוֹשׁ
	second	תטלווש / תִּטְלְוֹשׁ	תִּטְלְוְשִׁי	תִּטְלְוְשׁוּ	תטלוושנה / תִּטְלְוֹשְׁנָה2
	third	יטלווש / יִטְלְוֹשׁ	תטלווש / תִּטְלְוֹשׁ	יִטְלְוְשׁוּ	תטלוושנה / תִּטְלְוֹשְׁנָה2
imperative		טלווש / טְלְוֹשׁ	טִלְוְשִׁי	טִלְוְשׁוּ	טלוושנה / טְלְוֹשְׁנָה2
notes		Pronounced טָלְוַשְׁתֶּם and טָלְוַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.