לקה

Hebrew

Root
ל־ק־ה (l-q-h)

לָקָה • (laká) (pa'al construction)

Conjugation of לָקָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִלְקוֹת action noun: — passive participle: לָקוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	לָקִיתִי		לָקִינוּ
	second	לָקִיתָ	לָקִית	לְקִיתֶם¹	לְקִיתֶן¹
	third	לָקָה	לָקְתָה	לָקוּ
present		לוֹקֶה	לוֹקָה	לוֹקִים	לוֹקוֹת
future	first	אֶלְקֶה		נִלְקֶה
	second	תִּלְקֶה	תִּלְקִי	תִּלְקוּ	תִּלְקֶינָה²
	third	יִלְקֶה	תִּלְקֶה	יִלְקוּ	תִּלְקֶינָה²
imperative		לְקֵה	לְקִי	לְקוּ	לְקֶינָה²
notes		Pronounced לָקִיתֶם and לָקִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.