לכד

Hebrew

Root
ל־כ־ד (l-k-d)
4 terms

Verb

לָכַד • (lakhád) (pa'al construction)

1. to capture

Conjugation

Conjugation of לָכַד (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		ללכוד / לִלְכֹּד
		action noun		לְכִידָה
		passive participle		לָכוּד
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	לָכַדְתִּי		לָכַדְנוּ
	second	לָכַדְתָּ	לָכַדְתְּ	לְכַדְתֶּם1	לְכַדְתֶּן1
	third	לָכַד	לָכְדָה	לָכְדוּ
present		לוֹכֵד	לוֹכֶדֶת	לוֹכְדִים	לוֹכְדוֹת
future	first	אלכוד / אֶלְכֹּד		נלכוד / נִלְכֹּד
	second	תלכוד / תִּלְכֹּד	תִּלְכְּדִי	תִּלְכְּדוּ	תלכודנה / תִּלְכֹּדְנָה2
	third	ילכוד / יִלְכֹּד	תלכוד / תִּלְכֹּד	יִלְכְּדוּ	תלכודנה / תִּלְכֹּדְנָה2
imperative		לכוד / לְכֹד	לִכְדִי	לִכְדוּ	לכודנה / לְכֹדְנָה2

¹ Pronounced לָכַדְתֶּם and לָכַדְתֶּן in informal Modern Hebrew.
² Rare in Modern Hebrew.

References

• “לכד” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language