ליטף
Hebrew
[edit]Etymology
[edit]| Root |
|---|
| ל־ט־ף (l-ṭ-p) |
Coined by Eliezer Ben-Yehuda in 1904, from Arabic لَطَّفَ (laṭṭafa)
Verb
[edit]ליטף / לִטֵּף • (litéf) (pi'el construction)
Conjugation
[edit]Conjugation of ליטף / לִטֵּף (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | ליטפתי / לִטַּפְתִּי | ליטפנו / לִטַּפְנוּ | ||
| second | ליטפת / לִטַּפְתָּ | ליטפת / לִטַּפְתְּ | ליטפתם / לִטַּפְתֶּם | ליטפתן / לִטַּפְתֶּן | |
| third | ליטף / לִטֵּף | ליטפה / לִטְּפָה | ליטפו / לִטְּפוּ | ||
| present | מְלַטֵּף | מְלַטֶּפֶת | מְלַטְּפִים | מְלַטְּפוֹת | |
| future | first | אֲלַטֵּף | נְלַטֵּף | ||
| second | תְּלַטֵּף | תְּלַטְּפִי | תְּלַטְּפוּ | תְּלַטֵּפְנָה1 | |
| third | יְלַטֵּף | תְּלַטֵּף | יְלַטְּפוּ | תְּלַטֵּפְנָה1 | |
| imperative | לַטֵּף | לַטְּפִי | לַטְּפוּ | לַטֵּפְנָה1 | |
| notes |
| ||||