לועזיות
Hebrew
[edit]| Root |
|---|
| ל־ע־ז (l-ʿ-z) |
Noun
[edit]לוֹעֲזִיּוּת • (loaziyút) f (plural indefinite לוֹעֲזִיּוּיוֹת, singular construct לוֹעֲזִיּוּת־, plural construct לוֹעֲזִיּוּיוֹת־) [pattern: קוֹטְלִיּוּת]
- foreignness, belonging to a foreign language
- 1934, Hayim Nahman Bialik, ספיח [Aftergrowth][1]:
- והגבעונים "הצטַיָּרוּ" ו"הצטַיָּדוּ" בשתי מילות משונות אלה, שחשודות לפי חזותן בשמץ לועזיות, וטרחו וּבאו מארץ רחוקה מאוד בשׂמלות בלות ונעלות מטולאות, כלומר, בסווי'טעס ופאסט'עלעס בלעז, כיכרוֹת של לחם נקודים בתרמיליהם ונֹאדוֹת מבוּקעים על שכמם.
- And the Gibeonites “prinked themselves” and “provended themselves”, with two such queer words which, by their very shape, gave me the impression of not really being Hebrew, and went to the trouble of seeming to come from a very distant land in faded garments and patched shoes, with loaves of spoiled bread in their wallets and cracked water skins on their shoulders.
- 1951 July 13, “אחי גיבורי התהילה" בקיבוץ שריד"”, in Davar[2]:
- אגב, תרגוּמים מלועזית אינם מענינים אותנו כיום מבחינה עקרונית: התיאטראות המקצועיים שלנוּ מטפחים בזמן האחרון כל־כך את הלועזיוּת, שאין צורך שגם הקיבוּצים ימשיכו בדרר זו.
- By the way, translations from foreign languages don’t interest us so much as a matter of principle: Lately, our professional theaters cultivate the foreignness so much that there is no need that the kibbutzim will also go down this road.
- 1952 December 1, “חבר פעילים" להנחלת הלשון והתרבות העברית לתושבי המעברות"”, in HaTzofe[3]:
- על אנשי העט, החובה לעורר את העם ולהעמידו על גודל הסכנה של הלועזיות, ולהצביע על עמנו „עם הספר” שתמיד הצמיד את שפתו לתורתו ותרבותו.
- On the people of the pen lies the duty to awaken the nation and to show it the greatness of the danger of the foreignness, and to point out our nation, "the people of the book" that always attached its language to its teaching and culture.