כתש

Hebrew

Root
כ־ת־שׁ (k-t-sh)

Verb

כָּתַשׁ • (katásh) (pa'al construction)

1. to pound, to pulverize

Conjugation

Conjugation of כָּתַשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכתוש / לִכְתֹּשׁ action noun: כְּתִישָׁה passive participle: כָּתוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּתַשְׁתִּי		כָּתַשְׁנוּ
	second	כָּתַשְׁתָּ	כָּתַשְׁתְּ	כְּתַשְׁתֶּם1	כְּתַשְׁתֶּן1
	third	כָּתַשׁ	כָּתְשָׁה	כָּתְשׁוּ
present		כּוֹתֵשׁ	כּוֹתֶשֶׁת	כּוֹתְשִׁים	כּוֹתְשׁוֹת
future	first	אכתוש / אֶכְתֹּשׁ		נכתוש / נִכְתֹּשׁ
	second	תכתוש / תִּכְתֹּשׁ	תִּכְתְּשִׁי	תִּכְתְּשׁוּ	תכתושנה / תִּכְתֹּשְׁנָה2
	third	יכתוש / יִכְתֹּשׁ	תכתוש / תִּכְתֹּשׁ	יִכְתְּשׁוּ	תכתושנה / תִּכְתֹּשְׁנָה2
imperative		כתוש / כְּתֹשׁ	כִּתְשִׁי	כִּתְשׁוּ	כתושנה / כְּתֹשְׁנָה2
notes		Pronounced כָּתַשְׁתֶּם and כָּתַשְׁתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• “כתש” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language