כפתר

Hebrew

Root
כ־פ־ת־ר (k-p-t-r)

Verb

כִּפְתֵּר • (kiftér) (pi'el construction)

1. to button

Conjugation

Conjugation of כיפתר / כִּפְתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְכַפְתֵּר action noun: כיפתור / כִּפְתּוּר
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כיפתרתי / כִּפְתַּרְתִּי		כיפתרנו / כִּפְתַּרְנוּ
	second	כיפתרת / כִּפְתַּרְתָּ	כיפתרת / כִּפְתַּרְתְּ	כיפתרתם / כִּפְתַּרְתֶּם	כיפתרתן / כִּפְתַּרְתֶּן
	third	כיפתר / כִּפְתֵּר	כיפתרה / כִּפְתְּרָה	כיפתרו / כִּפְתְּרוּ
present		מְכַפְתֵּר	מְכַפְתֶּרֶת	מְכַפְתְּרִים	מְכַפְתְּרוֹת
future	first	אֲכַפְתֵּר		נְכַפְתֵּר
	second	תְּכַפְתֵּר	תְּכַפְתְּרִי	תְּכַפְתְּרוּ	תְּכַפְתֵּרְנָה1
	third	יְכַפְתֵּר	תְּכַפְתֵּר	יְכַפְתְּרוּ	תְּכַפְתֵּרְנָה1
imperative		כַּפְתֵּר	כַּפְתְּרִי	כַּפְתְּרוּ	כַּפְתֵּרְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.