כיתת

Hebrew

Noun

כיתת / כִּתַּת • (kitát)

1. singular construct state form of כיתה / כִּתָּה (kitá)‎

Verb

כיתת / כִּתֵּת • (kitét) (pi'el construction)

1. to crush, beat
   • Tanach, Isaiah 2:4, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת

     And they shall beat their swords into plowshares, And their spears into pruninghooks.

Derived terms

• כיתת רגליים (kitét ragláyim)