כיהן

Hebrew

Root
כ־ה־ן (k-h-n)

Verb

כיהן / כִּהֵן • (kihén) (pi'el construction)

1. to hold a senior position
2. (Biblical Hebrew) to serve as a priest

Conjugation

Conjugation of כיהן / כִּהֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְכַהֵן action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כיהנתי / כִּהַנְתִּי		כיהנו / כִּהַנּוּ
	second	כיהנת / כִּהַנְתָּ	כיהנת / כִּהַנְתְּ	כיהנתם / כִּהַנְתֶּם	כיהנתן / כִּהַנְתֶּן
	third	כיהן / כִּהֵן	כיהנה / כִּהֲנָה	כיהנו / כִּהֲנוּ
present		מְכַהֵן	מְכַהֶנֶת	מְכַהֲנִים	מְכַהֲנוֹת
future	first	אֲכַהֵן		נְכַהֵן
	second	תְּכַהֵן	תְּכַהֲנִי	תְּכַהֲנוּ	תְּכַהֵנָּה1
	third	יְכַהֵן	תְּכַהֵן	יְכַהֲנוּ	תְּכַהֵנָּה1
imperative		כַּהֵן	כַּהֲנִי	כַּהֲנוּ	כַּהֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.