כיבד

Hebrew

Root
כ־ב־ד (k-b-d)

Verb

כיבד / כִּבֵּד • (kibed) (pi'el construction)

1. to respect, to honor
2. to offer refreshments to, to share food with
3. to honor, fulfill (an agreement, obligation)
4. (banking) to honor (a check)
5. (literary) to clean, sweep (a room)

Conjugation

Conjugation of כיבד / כִּבֵּד (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְכַבֵּד action noun: כיבוד / כִּבּוּד
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כיבדתי / כִּבַּדְתִּי		כיבדנו / כִּבַּדְנוּ
	second	כיבדת / כִּבַּדְתָּ	כיבדת / כִּבַּדְתְּ	כיבדתם / כִּבַּדְתֶּם	כיבדתן / כִּבַּדְתֶּן
	third	כיבד / כִּבֵּד	כיבדה / כִּבְּדָה	כיבדו / כִּבְּדוּ
present		מְכַבֵּד	מְכַבֶּדֶת	מְכַבְּדִים	מְכַבְּדוֹת
future	first	אֲכַבֵּד		נְכַבֵּד
	second	תְּכַבֵּד	תְּכַבְּדִי	תְּכַבְּדוּ	תְּכַבֵּדְנָה1
	third	יְכַבֵּד	תְּכַבֵּד	יְכַבְּדוּ	תְּכַבֵּדְנָה1
imperative		כַּבֵּד	כַּבְּדִי	כַּבְּדוּ	כַּבֵּדְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.