טעם

Aramaic

Noun

טעם • (t'em) m

1. decree
   • Tanach, Ezra 5:13, with translation of the New International Version:

     בְּרַם בִּשְׁנַת חֲדָה לְכוֹרֶשׁ מַלְכָּא דִּי בָבֶל כּוֹרֶשׁ מַלְכָּא שָׂם טְעֵם בֵּית-אֱלָהָא דְנָה לִבְּנֵא.

     bərám bishənát ḥadá lichóresh malká di vavél kóresh malká sam tə'ém bēt-elahá dəná libbəné.

     “However, in the first year of Cyrus king of Babylon, King Cyrus issued a decree to rebuild this house of God.

Verb

טעם • (ta'am)

1. to taste

Hebrew

Etymology

Root
ט־ע־ם (ṭ-ʿ-m)

From the root ט־ע־ם . Cognate with Arabic طَعْم (ṭaʕm, “taste”) and طَعَمَ (ṭaʕama, “to taste”).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Noun

טַעַם • (tá'am) m (plural indefinite טְעָמִים, plural construct טַעֲמֵי־) [pattern: קֶטֶל]

1. taste (sense)
2. taste, flavour (objective quality of a substance as perceived by the sense of taste)

   שאלה של טעם ― A matter of taste

   יש לזה טעם של טחינה ― It tastes like tahini [lit. "it has a taste of tahini"]

3. logic, a reason, a point

   אין טעם לצעוק כי הוא לא ישמע. ― There is no point to yelling because he will not hear.

   • 1997, “סוף העולם בלוז‎”, in Bernard Velouise (Bernard and Louise), performed by Meir Ariel:

     אין טעם לכסות שאין הרבה מה לעשות

     There is no reason to cover up that there is not much to do

4. (linguistics) a stress, an accent
5. a cantillation mark

Declension

Declension of טַעַם

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	טַעַם	first	טַעָמִי		טַעָמֵנוּ
	definite	הַטַּעַם	second	טַעָמְךָ	טַעָמֵךְ	טַעַמְכֶם	טַעַמְכֶן
	construct	טַעַם־	third	טַעָמוֹ	טַעָמָהּ	טַעָמָם	טַעָמָן
plural	indefinite	טְעָמִים	first	טעמיי / טְעָמַי		טְעָמֵינוּ
	definite	הַטְּעָמִים	second	טְעָמֶיךָ	טעמייך / טְעָמַיִךְ	טַעֲמֵיכֶם	טַעֲמֵיכֶן
	construct	טַעֲמֵי־	third	טְעָמָיו	טְעָמֶיהָ	טַעֲמֵיהֶם	טַעֲמֵיהֶן

Synonyms

• (reason): סיבה / סִבָּה

Derived terms

• על טעם וריח אין להתווכח / עַל טַעַם וְרֵיחַ אֵין לְהִתְוַכֵּחַ (al ta'ám v'réakh en l'hitvakéach)

Related terms

• טָעִים (ta'ím)

Descendants

• → Yiddish: טעם (tam)

Verb

טָעַם • (ta'ám) (pa'al construction)

1. to taste
   • לירן דנינו, חוזר אלייך (Liran Danino, Returning to You)

     בסוף אני חוזר אלייך — אחרי שטעמתי את החיים שבלעדייך

     basof ani khozer elayikh — akhrei sheta'amti et hakhayim shebiladayikh

     in the end I'll come back to you — after I've tasted life without you

Conjugation

Conjugation of טָעַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לטעום / לִטְעֹם action noun: טְעִימָה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	טָעַמְתִּי		טָעַמְנוּ
	second	טָעַמְתָּ	טָעַמְתְּ	טְעַמְתֶּם1	טְעַמְתֶּן1
	third	טָעַם	טָעֲמָה	טָעֲמוּ
present		טוֹעֵם	טוֹעֶמֶת	טוֹעֲמִים	טוֹעֲמוֹת
future	first	אֶטְעַם		נִטְעַם
	second	תִּטְעַם	תִּטְעֲמִי	תִּטְעֲמוּ	תִּטְעַמְנָה2
	third	יִטְעַם	תִּטְעַם	יִטְעֲמוּ	תִּטְעַמְנָה2
imperative		טְעַם	טַעֲמִי	טַעֲמוּ	טְעַמְנָה2
notes		Pronounced טָעַמְתֶּם and טָעַמְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

References

• H2940 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• מעט

Yiddish

Etymology

From Hebrew טַעַם (tá'am, “taste”).

Pronunciation

• Homophone: תּם (tam)

Noun

טעם • (tam) m, plural טעמען (tamen) or טעמים (tamem)

1. flavor; taste
2. reason

Related terms

• טועם זײַן (toyem zayn)
• טועם־טעם זײַן (toyem-tam zayn)
• מטעמים (matamem)