טעה

Hebrew

Root
ט־ע־ה (ṭ-ʿ-h)
2 terms

Verb

טָעָה • (ta'á) (pa'al construction)

1. to make a mistake, to err

Conjugation

Conjugation of טָעָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִטְעוֹת action noun: טְעִיָּה passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	טָעִיתִי		טָעִינוּ
	second	טָעִיתָ	טָעִית	טְעִיתֶם1	טְעִיתֶן1
	third	טָעָה	טָעֲתָה	טָעוּ
present		טוֹעֶה	טוֹעָה	טוֹעִים	טוֹעוֹת
future	first	אֶטְעֶה		נִטְעֶה
	second	תִּטְעֶה	תִּטְעִי	תִּטְעוּ	תִּטְעֶינָה2
	third	יִטְעֶה	תִּטְעֶה	יִטְעוּ	תִּטְעֶינָה2
imperative		טְעֵה	טְעִי	טְעוּ	טְעֶינָה2
notes		Pronounced טָעִיתֶם and טָעִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.