חילץ

Hebrew

Root
ח־ל־ץ (kh-l-ts)

Verb

חילץ / חִלֵּץ • (khiléts) (pi'el construction)

1. to rescue
2. To equip for war

Conjugation

Conjugation of חילץ / חִלֵּץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַלֵּץ action noun: חילוץ / חִלּוּץ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חילצתי / חִלַּצְתִּי		חילצנו / חִלַּצְנוּ
	second	חילצת / חִלַּצְתָּ	חילצת / חִלַּצְתְּ	חילצתם / חִלַּצְתֶּם	חילצתן / חִלַּצְתֶּן
	third	חילץ / חִלֵּץ	חילצה / חִלְּצָה	חילצו / חִלְּצוּ
present		מְחַלֵּץ	מְחַלֶּצֶת	מְחַלְּצִים	מְחַלְּצוֹת
future	first	אֲחַלֵּץ		נְחַלֵּץ
	second	תְּחַלֵּץ	תְּחַלְּצִי	תְּחַלְּצוּ	תְּחַלֵּצְנָה1
	third	יְחַלֵּץ	תְּחַלֵּץ	יְחַלְּצוּ	תְּחַלֵּצְנָה1
imperative		חַלֵּץ	חַלְּצִי	חַלְּצוּ	חַלֵּצְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “חילץ” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language