חיטא

Hebrew

Root
ח־ט־א (kh-ṭ-ʾ)

Verb

חיטא / חִטֵּא • (khité) (pi'el construction, infinitive לְחַטֵּא)

1. to disinfect, to sterilize (to destroy all spores or germs)

Conjugation

Conjugation of חיטא / חִטֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְחַטֵּא action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	חיטאתי / חִטֵּאתִי		חיטאנו / חִטֵּאנוּ
	second	חיטאת / חִטֵּאתָ	חיטאת / חִטֵּאת	חיטאתם / חִטֵּאתֶם	חיטאתן / חִטֵּאתֶן
	third	חיטא / חִטֵּא	חיטאה / חִטְּאָה	חיטאו / חִטְּאוּ
present		מְחַטֵּא	מְחַטֵּאת	מְחַטְּאִים	מְחַטְּאוֹת
future	first	אֲחַטֵּא		נְחַטֵּא
	second	תְּחַטֵּא	תְּחַטְּאִי	תְּחַטְּאוּ	תְּחַטֶּאנָה1
	third	יְחַטֵּא	תְּחַטֵּא	יְחַטְּאוּ	תְּחַטֶּאנָה1
imperative		חַטֵּא	חַטְּאִי	חַטְּאוּ	חַטֶּאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• חיטוי / חִטּוּי