חיטא

Hebrew

Root
ח־ט־א (kh-ṭ-ʾ)
6 terms

Verb

חיטא / חִטֵּא • (khité) (pi'el construction, infinitive לְחַטֵּא)

1. to disinfect, to sterilize (to destroy all spores or germs)

Conjugation

Conjugation of חיטא / חִטֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְחַטֵּא
		action noun		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חיטאתי / חִטֵּאתִי		חיטאנו / חִטֵּאנוּ
	second	חיטאת / חִטֵּאתָ	חיטאת / חִטֵּאת	חיטאתם / חִטֵּאתֶם	חיטאתן / חִטֵּאתֶן
	third	חיטא / חִטֵּא	חיטאה / חִטְּאָה	חיטאו / חִטְּאוּ
present		מְחַטֵּא	מְחַטֵּאת	מְחַטְּאִים	מְחַטְּאוֹת
future	first	אֲחַטֵּא		נְחַטֵּא
	second	תְּחַטֵּא	תְּחַטְּאִי	תְּחַטְּאוּ	תְּחַטֶּאנָה1
	third	יְחַטֵּא	תְּחַטֵּא	יְחַטְּאוּ	תְּחַטֶּאנָה1
imperative		חַטֵּא	חַטְּאִי	חַטְּאוּ	חַטֶּאנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• חיטוי / חִטּוּי