חידש

Hebrew

Alternative forms

• חִדֵּשׁ (defective spelling)

Etymology

Root
ח־ד־שׁ (kh-d-sh)
9 terms

From Proto-Semitic *ḥdṯ-. From the root ח־ד־שׁ (ḥ-d-sh).

Verb

חידש / חִדֵּשׁ • (khidésh) (pi'el construction, passive counterpart חודש / חֻדַּשׁ)

1. to resume, renew
2. to innovate
3. to restore, reestablish

Conjugation

Conjugation of חידש / חִדֵּשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		לְחַדֵּשׁ
		action noun		חידוש / חִדּוּשׁ
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	חידשתי / חִדַּשְׁתִּי		חידשנו / חִדַּשְׁנוּ
	second	חידשת / חִדַּשְׁתָּ	חידשת / חִדַּשְׁתְּ	חידשתם / חִדַּשְׁתֶּם	חידשתן / חִדַּשְׁתֶּן
	third	חידש / חִדֵּשׁ	חידשה / חִדְּשָׁה	חידשו / חִדְּשׁוּ
present		מְחַדֵּשׁ	מְחַדֶּשֶׁת	מְחַדְּשִׁים	מְחַדְּשׁוֹת
future	first	אֲחַדֵּשׁ		נְחַדֵּשׁ
	second	תְּחַדֵּשׁ	תְּחַדְּשִׁי	תְּחַדְּשׁוּ	תְּחַדֵּשְׁנָה1
	third	יְחַדֵּשׁ	תְּחַדֵּשׁ	יְחַדְּשׁוּ	תְּחַדֵּשְׁנָה1
imperative		חַדֵּשׁ	חַדְּשִׁי	חַדְּשׁוּ	חַדֵּשְׁנָה1

¹ Rare in Modern Hebrew.

Anagrams

• שיחד