זניחה

Hebrew

Root
ז־נ־ח (z-n-kh)

Noun

זְנִיחָה • (z'nikhá) f (plural indefinite זְנִיחוֹת, singular construct זְנִיחַת־) [pattern: קְטִילָה] (uncountable and countable)

1. abandonment, desertion
2. negligence

Declension

Declension of זְנִיחָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	זְנִיחָה	first	זְנִיחָתִי		זְנִיחָתֵנוּ
	definite	הַזְּנִיחָה	second	זְנִיחָתְךָ	זְנִיחָתֵךְ	זְנִיחַתְכֶם	זְנִיחַתְכֶן
	construct	זְנִיחַת־	third	זְנִיחָתוֹ	זְנִיחָתָהּ	זְנִיחָתָם	זְנִיחָתָן
plural	indefinite	זְנִיחוֹת	first	זניחותיי / זְנִיחוֹתַי		זְנִיחוֹתֵינוּ
	definite	הַזְּנִיחוֹת	second	זְנִיחוֹתֶיךָ	זניחותייך / זְנִיחוֹתַיִךְ	זְנִיחוֹתֵיכֶם	זְנִיחוֹתֵיכֶן
	construct	זְנִיחוֹת־	third	זְנִיחוֹתָיו	זְנִיחוֹתֶיהָ	זְנִיחוֹתָם	זְנִיחוֹתָן