זיכה

Hebrew

Verb

זיכה / זִכָּה • (ziká) (pi'el construction)

1. (law) to acquit
2. to grant (privilege, favour, etc.)
3. to provide
4. (accounting) to credit

Conjugation

Conjugation of זיכה / זִכָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְזַכּוֹת action noun: זיכוי / זִכּוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	זיכיתי / זִכִּיתִי		זיכינו / זִכִּינוּ
	second	זיכית / זִכִּיתָ	זיכית / זִכִּית	זיכיתם / זִכִּיתֶם	זיכיתן / זִכִּיתֶן
	third	זיכה / זִכָּה	זיכתה / זִכְּתָה	זיכו / זִכּוּ
present		מְזַכֶּה	מְזַכָּה	מְזַכִּים	מְזַכּוֹת
future	first	אֲזַכֶּה		נְזַכֶּה
	second	תְּזַכֶּה	תְּזַכִּי	תְּזַכּוּ	תְּזַכֶּינָה1
	third	יְזַכֶּה	תְּזַכֶּה	יְזַכּוּ	תְּזַכֶּינָה1
imperative		זַכֵּה	זַכִּי	זַכּוּ	זַכֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “זיכה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language