וידא

Hebrew

Root
ו־ד־א (w-d-ʾ)
1 term

Verb

וִדֵּא / וידא • (vidé) (pi'el construction, infinitive לְוַדֵּא)

1. To verify, confirm, ascertain, authenticate

Conjugation

Conjugation of וידא / וִדֵּא (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְוַדֵּא action noun: וידוא / וִדּוּא
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	וידאתי / וִדֵּאתִי		וידאנו / וִדֵּאנוּ
	second	וידאת / וִדֵּאתָ	וידאת / וִדֵּאת	וידאתם / וִדֵּאתֶם	וידאתן / וִדֵּאתֶן
	third	וידא / וִדֵּא	וידאה / וִדְּאָה	וידאו / וִדְּאוּ
present		מְוַדֵּא	מְוַדֵּאת	מְוַדְּאִים	מְוַדְּאוֹת
future	first	אֲוַדֵּא		נְוַדֵּא
	second	תְּוַדֵּא	תְּוַדְּאִי	תְּוַדְּאוּ	תְּוַדֶּאנָה1
	third	יְוַדֵּא	תְּוַדֵּא	יְוַדְּאוּ	תְּוַדֶּאנָה1
imperative		וַדֵּא	וַדְּאִי	וַדְּאוּ	וַדֶּאנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.