התרפה

Hebrew

Verb

הִתְרַפָּה • (hitrapá) (hitpa'el construction)

1. to loosen

Conjugation

Conjugation of הִתְרַפָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרַפּוֹת action noun: הִתְרַפּוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרַפֵּיתִי		הִתְרַפֵּינוּ
	second	הִתְרַפֵּיתָ	הִתְרַפֵּית	הִתְרַפֵּיתֶם	הִתְרַפֵּיתֶן
	third	הִתְרַפָּה	הִתְרַפְּתָה	הִתְרַפּוּ
present		מִתְרַפֶּה	מִתְרַפָּה	מִתְרַפִּים	מִתְרַפּוֹת
future	first	אֶתְרַפֶּה		נִתְרַפֶּה
	second	תִּתְרַפֶּה	תִּתְרַפִּי	תִּתְרַפּוּ	תִּתְרַפֶּינָה1
	third	יִתְרַפֶּה	תִּתְרַפֶּה	יִתְרַפּוּ	תִּתְרַפֶּינָה1
imperative		הִתְרַפֵּה	הִתְרַפִּי	הִתְרַפּוּ	הִתְרַפֶּינָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• “התרפה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language