התרוקן

Hebrew

Verb

הִתְרוֹקֵן • (hitrokén) (hitpa'el construction)

1. (intransitive) to become empty, empty out, clear out
   • איה כורם, עכשיו כזאת

     שוב מחייכת מבחוץ ומתרוקנת מבפנים

Conjugation

Conjugation of הִתְרוֹקֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרוֹקֵן action noun: הִתְרוֹקְנוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרוֹקַנְתִּי		הִתְרוֹקַנּוּ
	second	הִתְרוֹקַנְתָּ	הִתְרוֹקַנְתְּ	הִתְרוֹקַנְתֶּם	הִתְרוֹקַנְתֶּן
	third	הִתְרוֹקֵן	הִתְרוֹקְנָה	הִתְרוֹקְנוּ
present		מִתְרוֹקֵן	מִתְרוֹקֶנֶת	מִתְרוֹקְנִים	מִתְרוֹקְנוֹת
future	first	אֶתְרוֹקֵן		נִתְרוֹקֵן
	second	תִּתְרוֹקֵן	תִּתְרוֹקְנִי	תִּתְרוֹקְנוּ	תִּתְרוֹקֵנָּה1
	third	יִתְרוֹקֵן	תִּתְרוֹקֵן	יִתְרוֹקְנוּ	תִּתְרוֹקֵנָּה1
imperative		הִתְרוֹקֵן	הִתְרוֹקְנִי	הִתְרוֹקְנוּ	הִתְרוֹקֵנָּה1
notes		Rare in Modern Hebrew.