התרומם

Hebrew

Root
ר־ו־ם (r-w-m)

Verb

הִתְרוֹמֵם • (hitromém) (hitpa'el construction)

1. to rise up, go higher
2. to stand up

Conjugation

Conjugation of הִתְרוֹמֵם (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְרוֹמֵם action noun: הִתְרוֹמְמוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְרוֹמַמְתִּי		הִתְרוֹמַמְנוּ
	second	הִתְרוֹמַמְתָּ	הִתְרוֹמַמְתְּ	הִתְרוֹמַמְתֶּם	הִתְרוֹמַמְתֶּן
	third	הִתְרוֹמֵם	הִתְרוֹמְמָה	הִתְרוֹמְמוּ
present		מִתְרוֹמֵם	מִתְרוֹמֶמֶת	מִתְרוֹמְמִים	מִתְרוֹמְמוֹת
future	first	אֶתְרוֹמֵם		נִתְרוֹמֵם
	second	תִּתְרוֹמֵם	תִּתְרוֹמְמִי	תִּתְרוֹמְמוּ	תִּתְרוֹמֵמְנָה1
	third	יִתְרוֹמֵם	תִּתְרוֹמֵם	יִתְרוֹמְמוּ	תִּתְרוֹמֵמְנָה1
imperative		הִתְרוֹמֵם	הִתְרוֹמְמִי	הִתְרוֹמְמוּ	הִתְרוֹמֵמְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• רוֹמֵם (romém)